אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"א 13984-06

החלטה בתיק ת"א 13984-06

תאריך פרסום : 15/11/2011 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום חיפה
13984-06
09/11/2011
בפני השופט:
תמר נאות פרי

- נגד -
התובע:
ניצן קציר ואח'
הנתבע:
ביטל רווה
החלטה
  1. התובעים והנתבעים בתיק זה הינם בעלי זכויות בנחלות אשר בכפר זייד.
  2. כל הצדדים לתיק הינם קרובי משפחה בדרגה זו או אחרת של המנוח אלכסנדר זייד ז"ל,  וירשו או קיבלו את הזכויות שלהם מצאצאיו של המנוח זייד.
  3. במהלך בירור ההליכים בתיק זה הגיעו הצדדים להבנות לגבי תחילת תהליך של רישום מסודר של הזכויות של כל בעלי הנכסים. במסגרת מהלך זה, פנו הצדדים לאנשי מקצוע - אדריכל ושמאי - לצורך הכנת המסמכים הדרושים לביצוע הרישום והחלוקה כאמור.
  4. כאדריכל מוסכם מטעם הצדדים מונה על ידי בהמ"ש מר ערן מבל (להלן: " האדריכל").
  5. אחד מהמסמכים שהכין האדריכל, מטבע הדברים, הינו תקנון שיהווה חלק מהבקשה לרישום הזכויות שעתידים להגיש הצדדים יחדיו לוועדה לתכנון ולבניה (להלן: " התקנון"). האדריכל העביר טיוטא של התקנון המוצע לעיונם של הצדדים והתברר שקיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי סעיף 4 לאותו תקנון.
  6. סעיף 4 מגדיר את הייעודים השונים שיהיו אפשריים בנחלות, ומגדיר באילו תאי שטח ניתן יהא לעשות שימוש בכל ייעוד וייעוד. בין היתר, ישנה התייחסות לייעוד המכונה " שימושי פל"ח בנחלות" (כאשר המונח פל"ח משמעו - פ עילות ל א ח קלאית בנחלות). בסעיף 4.1 לתקנון מוגדר הייעוד: "מגורים בנחלה", וההסדר המגולם בו מאפשר פל"ח במבנים מסויימים בשטח המגורים. בסעיף 4.3 מוגדר הייעוד: "מבני משק", ואף שם יש התייחסות לפל"ח. סעיף 4.6 הוא הסעיף העיקרי שבמחלוקת, באשר הוא עוסק כולו בייעוד המוגדר כשימושי פל"ח בנחלות, וכולל את סעיף 4.6.1 המפרט מהן הפעילויות הלא חקלאיות שתותרנה באזור מבני המשק, לרבות פעילויות כגון: עיבוד תוצרת חקלאית, חקלאות תיירותית, עסקים ויזמות ועוד ועוד.
  7. חלק מהצדדים סבורים שמן הראוי לצמצם את היקף הפל"ח רק לפעילויות בעלות זיקה חקלאית "טהורה" וחלק מהצדדים סבור שיש להותיר על כנה את ההגדרה הרחבה יותר שהציע האדריכל.
  8. בישיבה ביום 13/7/2011 הובהר שיש צורך להכריע במחלוקת באשר לניסוח התקנון טרם הגשת הבקשה המשותפת לועדה לתו"ב.
  9. בשלב הראשון, הועלו טענות מקדמיות לגבי השאלה כיצד תוכרע המחלוקת הנ"ל, דהיינו,  מי אמור להכריע במחלוקת: האדריכל או בהמ"ש. בהחלטת ביניים מיום 10/8/2011 קבעתי, לאחר שמיעת עמדות הצדדים, שלשיטתי על ביהמ"ש להכריע בסוגיה.
  10. בהתאם, בשלב השני, הגישו הצדדים טיעונים בכתב לגופה של המחלוקת, כלומר - באשר לניסוח הראוי של סעיף 4 ובאשר להיקף הפל"ח.
  11. לאחר שקראתי את טיעוני הצדדים (כפי שהועלו על הכתב וכפי שהושמעו במהלך הדיונים בבהמ"ש) הגעתי למסקנות כפי שאפרט להלן, בהתאם לסדר סעיפי המשנה של סעיף 4.
  12. סעיף 4.1.1 (א) - לגבי הגדרת "מבנים לתעסוקה חקלאית" - לא מצאתי שיש לשנות את ההגדרה שהציע האדריכל. בחלקה א' קיימים על פי רוב חלקת מגורים, מבני משק ושטח חקלאי. ההגדרה דווקא מפרידה בין איזור המגורים לבין המבנים לתעסוקה החקלאית.
  13. סעיף 4.1.1 (א) - לגבי הפיסקה שכותרתה "מבנים לתעסוקה לא חקלאית - פל"ח" - ראשית יש למחוק את המילים "בעלי מלאכה" שבשורה השניה. שנית, יש להבהיר כי מבנים שישמשו לתיירות חקלאית לא ישמשו להשכרה על בסיס של שעות. הדרישה להגביל את מספר יחידות האירוח מ-4 ל-2 לא נראית לי סבירה. יש עוד לשים אל לב כי ממילא כל ההגבלות לגבי השימוש הלא חקלאי אשר מפורטות בסעיף 4.6 חלות גם על הפל"ח שאליו מתייחס סעיף 4.1.
  14. סעיף 4.3 - "שם הייעוד: מבני משק" - יש להוסיף כי שימושי פל"ח במבני משק מכח סעיף זה אף הם כפופים למגבלות המפורטות בסעיף 4.6 ובמיוחד סעיף 4.6.2 (ג).
  15. סעיף 4.5 - "שם הייעוד: שטח חקלאי" - הועלתה הסתייגות לגבי הכללת ייעוד שכזה בסעיף 4, אך ברי כי יש חובה לכלול את הייעוד ואין המדובר בחריגה של האדריכל מסמכויותיו.
  16. סעיף 4.6.1 (א) - (ג) - לא מצאתי להתערב בהצעת האדריכל לגבי השימושים המפורטים בסעיפים אלו.
  17. סעיף 4.6.1 (ד) - כפי שנכתב לעיל לגבי סעיף 4.1.1 (א), יש להבהיר כי מבנים שישמשו לתיירות כפרית לא ישמשו להשכרה על בסיס של שעות. הדרישה להגביל את מספר יחידות האירוח מ-4 ל-2 לא נראית לי סבירה.
  18. סעיף 4.6.1 (ה) - לגבי הגבלת מספר הפעוטונים/משפחתונים ל-2 בלבד - לא מצאתי שיש צורך בשלב הזה להגביל את המספר. נדמה לי שיש מקום לשקול להסיר את האפשרות להקים מעון יום לקשישים ולטיפול באוכלוסיה עם צרכים מיוחדים. אמנם חלק מהתושבים יגיעו לגיל בו יהא אולי צורך לעשות שימוש במעון לקשישים (ואין הבדל בין מעון לפעוטות לבין מעון לקשישים בהיבט הזה), ויחד עם זאת - כל עוד ההגדרה כוללת גם טיפול באוכלוסיה עם צרכים מיוחדים, נדמה לי שהמדובר בשימוש שרחוק עד מאוד מהרעיון המקורי של שירותי לתושבי המקום.
  19. סעיף 4.6.1 (ו) - יש להוסיף לסעיף המתייחס לטיפול וריפוי טבעי את האפשרות לקליניקה. יש לקבל את ההסתייגות באשר לפאבים, דיסקוטקים, מועדונים, גני אירועים וכו' - ולכלול בסעיף זה הוראה ברורה שלפיה שימושים שכאלו לא יתאפשרו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ